נוכחות ההכרה הרוחנית קיימת באדם מלידה, אולם מסלול החיים מונע ומדכא, הלימוד המוגבל וההתניות הרבות שהילד מצווה על ידי ההורים, המורים, הרופאים, המדריכים השכליים ורשויות השלטון, גורמים במהירות רבה לדיכוי טבעי של הרוחנית אצל האדם ולחיסול הפוטנציאל המופלא אצל רוב בני האדם הבוגרים בדורנו. מי שמכונה החברה העולמית המתורבתת החריבה את ההכרה הרוחנית הבסיסית והדחיקה את זוהרה מן הילד על ידי עננת המחשבה, כך שלא יהיה מסוגל לחשוב באופן חופשי ועצמאי, ולכן יש להוסיף את הפציעות העמוקות שנותרות בנשמתו, ברגשותיו ובשכלו של הילד, מן החוויות שהוא חווה במהלך גדילתו בסביבתו הקרובה.
ילדים המשתעשעים בפנטזיות מושמים בדרך כלל ללעג על ידי בוגרים ולפעמים גם אפילו על ידי הההורים. דווקא ההורים הם אלו שמתביישים בצאצאיהם בזמן שאלו מתפנקים ומתענגים בכישרון העיקרי והחיוני ובתרגיל יקר ערך שכזה בעולם היצירה השכלי והדמיוני. כך על ידי התניית הפיכחון וחזון המעוף, דמיונו של הילד נכנס לתוך תא קטן במוח ו"דלת" של זיכרון הבושה, הלעג והכאב, ננעלת עליו כבר בגיל צעיר. ביטחונו האישי של הילד ומעוף הדמיון שלו אובדים לעולמים בידי החברה האוטומטית והמתורבתת של דורנו.
לא פלא שרבים מאיתנו כבולים בשלשלאות הבושה וחוסר ביטחון פנימי. בתוך האני המופלא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה