אנחנו יכולים לקבל מושג בנוגע למצבם של אברים פנימיים על ידי הקשבה לקולות הדוברים שלנו..
גובה צליל הקול מווסת על ידי הריאות,
מהירותו והקצב שלו על ידי הלב.
ניתן לזהות תכונות אחרות באמצעות הקשבה זהירה מאד ובאמצעות השוואת קולותיהם של אנשים שונים.
קול גבוה/נמוך
קול גבוה נוצר כתוצאה ממיתרי קול מכווצים מאד, כשאדם מתבגר מתרחבת פיקת הגרגרת שלו לכן קולו משתנה מגבוה לנמוך, מאחר שפיקת הגרגרת של האישה מכווצת יותר, קולה גבוה יותר..
מזונות מלוחים ופחמימות מזוקקות הופכים את גובה הצליל של קול לגבוה יותר
מים, מוצרי חלב, שמן ושומן הופכים אותו לנמוך יותר.
קול רם/רך
אם הקול אינו מושרש באופן מוצק (בא עמוק מתוך הגוף), המעיים פועלים באופן גרוע. לכמה אנשים יש קולות חלשים מאד, קשה להם לדבר או לקראו בקול. ביחד עם הצגת נשימה שטחית ולכן ריאות במצב גרוע ומעיים תשושים ממחלה, מאפיין זה מציין לעתים קרובות מערכת עצבים עצמאית.
קול יבש/רטוב
קול הנשמע רטוב הוא סימן לעודף נוזל בגוף, ללחות בריאות ולכליות העובדות יתר על המידה.
הזעה, רגליים נפוחות, פעילות מינית פוחתת ולב מורחב, דם דליל, נימים שהתפשטו ושער נושר כולם חוליים היכולים להתלוות לקול רטוב.
קול ברור/לא ברור
קול לא ברור נגרם כתוצאה מריר בגרון.
לצורך הקשבה
משתמש כל אדם באוזן אחת יותר מאשר בשנייה. האוזן המועדפת היא זו הקרובה יותר למרכז התבנית הספירלית של צמיחת השער שעל הראש.
השמיעה חדה ביותר דרך המגזר המקביל לציר הספירלה.
אנשים המטים את ראשיהם לצד אחד או לצד השני בהתאם למקום בו ממוקמות הספירלות שלהם. ספירלה על הצד הימני של הראש מציינת שלאמו של האדם היה מבנה גוף חזק יותר מאשר לאביו,
ולהפך...
מתוך מחקר של מיצ'יו קושיו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה