"ותראה האשה כי טוב העץ למאכל
וכי תאווה הוא לעיניים": ...(בראשית ג' :6)
השטן פנה להשתמש בדמיונה של האשה, אותו זרע הרע שנזרע, החל לשלוח שורש.
למרות שחווה לא אכלה קודם לכן מפרי אותו עץ, ולמרות שלא היו לידה הורים שיספרו לה שהפרי טעים...בכל זאת ראתה כי הוא טוב.
היא לקחה מן העץ ואכלה. לא הנחש גרם לה לאכול, היה זה מעשה שלה, רצונה שלה. השטן יעץ ופיתה בלבד. הפיתוי מצא אחיזה בליבה, שכן בא ודירבן אותה לפעול בהתאם לעצת השטן.
השטן אינו יכול להכריח אדם לחטוא. הוא יכול רק לייעץ ולהשפיע, כשהוא זורע זרעי ספק ומרי אשר, אם מאפשרים להם להיכנס ללב, מביאים לידי החטא.
"מי שמתנסה אל יאמר: אלוהים מנסה אותי,
שכן אלוהים לא ינוסה ברע ואין הוא מנסה איש.
אלא שכל איש מתנסה כאשר הוא נמשך ומתפתה בתאוותו שלו.
אחרי כן תהרה התאווה ותלד חטא
והחטא כשישלם יוליד מוות".
(אגרת יעקוב א' :13-15)
החטא מתפשט בכל הכיוונים במהירות רבה. מרגע שהוא תופש אחיזה כלשהי, הוא משתרש היטב. הוא חונק את התהליך החיים הטבעי ומשתק את כשרו הרוחני של האדם להתנגד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה