לחשוב לפני להרגיש....

האמונות שלך יוצרות רגש. זה די אופנתי להציב את הרגשות מעל המחשבות, מתוך הנחה שהרגשות בסיסיים וטבעיים יותר מאשר החשיבה. שני הדברים בעצם עולים בקנה אחד, אבל החשיבה שלך קובעת במידה רבה את הרגשות, ולא להיפך. אמונותיך יוצרות את הרגש המתבקש שעליו נרמז. דיכאון פנימי מתמשך אינו תוקף אותך פתאום. רגשותיך אינם בוגדים בך. פשוט תקופה ממושכת העסיקו אותך אמונות שליליות והן אלה שעוררו בך רגשות חזקים של דכדוך.

אילו אפשר היה לבטוח ברגש יותר מאשר בחשיבה ההגיונית, לא הייתה סיבה לקיומן של המחשבות. לא היית זקוק להן. אתה גם לא נתון לחסדי רגשותיך, כי אלה נועדו לעקוב אחרי זרימת ההיגיון שלך.

ההכרה שלך נועדה לתפוס בבהירות את הסביבה, ודעותיה על הסביבה מפעילות מנגנונים של הגוף כדי להביאו לידי תגובה הולמת. אם אמונותיך בנוגע לקיום רוויות פחד, אז התגובות הרגשיות יהיו מן הסוג שמוביל למתח. במקרים כאלה חיוני שתבחן מחדש את ערכי השיפוט שלך.

הדמיון כמובן הוא שמשלהב את רגשותיך והוא גם עוקב בנאמנות אחרי האמונות שלך...

אתה תרגיש בהתאם למה שאתה חושב ולא להפך !

לשנות או לא לשנות, זאת השאלה.......

כשאנחנו חושבים על שינוי בחיים,

רובנו חושבים במונחים של שינויים גורפים, בית חדש, עבודה חדשה, עיר חדשה ואפילו ארץ חדשה.  

בכדי שהשינוי יהיה אמיתי עליו להיות גדול וכשהמחיר שיהיה עלינו לשלם מאיים עלינו, אנו נרתעים.
הפחד שלנו לוכד אותנו בחיים שכבר אינם מתאימים לנו, קטנים עלינו. אנו נעשים חסרי סבלנות, עצבניים ומדוכדכים, אומללים בחיינו ומתקמצנים במילוי הצרכים שלנו, כי זקוקים נואשות לשינוי. 
אנחנו ממשיכים למלא את החלל של חיינו בשינויים קטנים (רכישות שונות, שינוי בהופעה חיצונית, שינוי במעגל החברים, בני זוג, ועוד). אולי לא נוכל לחולל את השינויים הגדולים אליהם אנו נכספים, אבל ללא ספק אפשר לחולל שינויים קטנים שיגרמו לנו לתחושת נחמה ואופטימיות.

באופן פרדוקסלי, במהלך הזמן מצטברים השינויים הקטנים הרבים של חיינו והחיים משתנים באופן הרבה יותר משמעותי ממה שהעזנו לחלום במקור. אל תהיו אסירים של רצונותיכם, אל תפחדו לשנות דברים בחייכם, בעקבות כל שינוי בא ניסיון וככל שהניסיון גדל כך יותר קל לנו לבצע שינויים הגדולים באמת.

"החיים האמיתיים קורים כשמתרחשים שינויים זעירים"

                                                                                         ליאו טולסטוי

אני, זה לא מה שאתה חושב עלי...

את לא מוצאת את הנפש התאומה שלך, את החצי השני, היחסים עם בן הזוג שלך עומדים להתפרק,

חיי המין שלך מתסכלים ולא מספקים, משהו לא מסתדר לך בזוגיות, לא עובד כמו שצריך, לא כמו שאת מצפה או היית רוצה, 

מדובר בבעיות טיפוסיות שאיתן אנשים פונים לעזרה וייעוץ.

היכולת לחוות הנאה מינית תלויה בהרבה גורמים..

איך את מקבלת ומתייחסת למושג הזה שנקרא "מיניות"? כיצד התייחסו למיניות במשפחתך?

עד כמה חזק אצלך רגש "האשמה" בנוגע לפנטזיות ולתשוקות המיניות שלך? 

איך את מקבלת את גופך, כמקור להנאה או כמשהו מלוכלך ורע?

עבור אנשים רבים "אינטימיות" מזוהה עם ניסיון לא מוצלח או חוויות לא כל כך נעימות שעברו בחיים.

אפשר לקשר את זה לאכזבה, לנטישה, לדחייה, להשפלה ועוד..

ניתן להגדיר את זה כהרגל נפשי מצד אחד ומצד שני, כניסיון ורצון לשפר את דפוס ההתנהגות שהם רגילים אליו ביחסים שלהם. לבנות משהו חדש לעצמם.

למרבה הצער רק רצון שהוא מודע אינו מספיק כאן, כי חוויות שליליות בחיים שלנו נחרטות עמוק מאד בזיכרון והופכות עם הזמן ללא מודעות, אבל בהחלט קיימות.. 

תקשורת בין בני הזוג היא מנגנון בלתי נמנע, הוא נקרא "העברה" בפסיכואנליזה. הרעיון הוא שלעתים קרובות הרבה אנשים, לא כל כך רואים את בן זוגם "כאישיות אינדיבידואלית וייחודית" שעומדת מולם, רוב האנשים נוהגים להעביר, להדביק תכונות אופי על בני זוגם, תכונות, שכבר מוכרות ואפילו בעלות ערך עבורם, מניסיון העבר שלהם, התכונות יכולות להיות חיוביות ושליליות כאחד.

צריך מאד לשים לב !

כי מספיק פעם אחת להדביק תכונה של אבא או אמא על בן הזוג שלך, כדי שהוא יהפוך בעיניך לאחד כזה. את תתחילי לראות בבן הזוג שלך דברים שרק את רואה, כי את יצרת אותם.

אם את רוצה לבנות מערכת יחסים בריאה,

עליך להתפטר מהדחף לעשות דימויים לדפוס התנהגות של בן זוגך.

זו כבר התחלה לבניית הזוגיות "הבריאה" שלך....

איזה קול יש לך ?

אנחנו יכולים לקבל מושג בנוגע למצבם של אברים פנימיים על ידי הקשבה לקולות הדוברים שלנו..

גובה צליל הקול מווסת על ידי הריאות, 

מהירותו והקצב שלו על ידי הלב.

ניתן לזהות תכונות אחרות באמצעות הקשבה זהירה מאד ובאמצעות השוואת קולותיהם של אנשים שונים.

קול גבוה/נמוך

קול גבוה נוצר כתוצאה ממיתרי קול מכווצים מאד, כשאדם מתבגר מתרחבת פיקת הגרגרת שלו לכן קולו משתנה מגבוה לנמוך, מאחר שפיקת הגרגרת של האישה מכווצת יותר, קולה גבוה יותר..

מזונות מלוחים ופחמימות מזוקקות הופכים את גובה הצליל של קול לגבוה יותר

מים, מוצרי חלב, שמן ושומן הופכים אותו לנמוך יותר.

קול רם/רך

אם הקול אינו מושרש באופן מוצק (בא עמוק מתוך הגוף), המעיים פועלים באופן גרוע. לכמה אנשים יש קולות חלשים מאד, קשה להם לדבר או לקראו בקול. ביחד עם הצגת נשימה שטחית ולכן ריאות במצב גרוע ומעיים תשושים ממחלה, מאפיין זה מציין לעתים קרובות מערכת עצבים עצמאית.

קול יבש/רטוב

קול הנשמע רטוב הוא סימן לעודף נוזל בגוף, ללחות בריאות ולכליות העובדות יתר על המידה.

הזעה, רגליים נפוחות, פעילות מינית פוחתת ולב מורחב, דם דליל, נימים שהתפשטו ושער נושר כולם חוליים היכולים להתלוות לקול רטוב.

קול ברור/לא ברור

קול לא ברור נגרם כתוצאה מריר בגרון.

לצורך הקשבה

משתמש כל אדם באוזן אחת יותר מאשר בשנייה. האוזן המועדפת היא זו הקרובה יותר למרכז התבנית הספירלית של צמיחת השער שעל הראש.

השמיעה חדה ביותר דרך המגזר המקביל לציר הספירלה.

אנשים המטים את ראשיהם לצד אחד או לצד השני בהתאם למקום בו ממוקמות הספירלות שלהם. ספירלה על הצד הימני של הראש מציינת שלאמו של האדם היה מבנה גוף חזק יותר מאשר לאביו,

ולהפך...

                                                                         מתוך מחקר של מיצ'יו קושיו